בגיל ההתבגרות, הסמכות ההורית שלנו, זו שתרגלנו שנים, כבר לא עובדת.
עונשים, צעקות ואיומים – כבר לא יעזרו. הילד יעדיף להסתדר בעצמו ולא להיכנע לאיומים.
אפילו פרסים, כבר יאבדו מערכם.
הסמכות החדשה שלנו, צריכה להיות מושתתת על משהו אחר, על כבוד.
אנחנו צריכים שהילדים יכבדו אותנו. את הידע שלנו, ההבנה שלנו את המצב.
וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לכבד אותם.
לכבד את העובדה שיש להם דעה משלהם ורצונות משלהם.
לכבד את העובדה שהם כמעט אנשים בוגרים
לכבד את הניסיון שלהם לבנות את האישות שלהם.
חלק מהסמכות החדשה שלנו, יבנה על ידי כך שנפסיק להעביר עליהם ביקורת, להתאכזב מכל מה שהם עושים ונדבר בלי שיפוטיות.
